ושינגטון הבירה – מנקודת מבט ישראלית, הזעם הבינלאומי ואובדן חיי האזרחים הפלסטינים בהתקפות האחרונות בעזה שווים את המחיר במטרה לרסק את יכולות התקיפה של החמאס. המטרה מפתה וסביר מאוד שישראל תצליח להאט את קצב פיתוח הרקטות של חמאס בטווח הקצר. אבל בדומה למצור של ישראל על לבנון ב-2006, האסטרטגיה הצבאית של ישראל בעזה – אסטרטגיה שנועדה להדהים ולזעזע – לא תפגע בהנהגת החמאס ולא תשיג ביטחון לאורך זמן.
גם לישראל וגם לעזה יש זכות להגנה עצמית. אך הזכות להגנה עצמית איננה אסטרטגיה אפקטיבית לסיום ההתקפות והאלימות המתמשכת.
רכיבי המפתח ברקטות של החמאס אינם יציקות מתכת ושקים של חומר נפץ שמועברים במנהרות ממצרים ואז מיוצרים ונורים מאחורי בתים בעזה.
פיצוץ התשתיות בעזה והריגת אנשי החמאס אינם פוגעים כהוא זה במוטיבציה שמניעה צעירים פלסטינים ליטול אבן לידיהם או להצמיד פצצה לגופם.
המתכון האמיתי לרקטות של החמאס הוא אווירת הייאוש וההשפלה שנוצרה על רקע המציאות המורכבת של עוני וחוסר אונים פוליטי.
עזה היא בית כלא. האבטלה בה עומדת על 45%, הגבוהה בעולם לדברי האו"ם. מחצית האוכלוסיה מתחת לגיל 18 ושליש מהאוכלוסיה מתגוררת במחנות פליטים. לפלסטינים מעט אדמה וזכויות ספורות. חומר הבעירה של היאוש וההשפלה מייצר דורות חדשים של קיצונים ודחף להשגת רקטות מתוחכמות יותר.
המצור על עזה יכול אולי לחזק את ההנהגה הקיצונית בשטחים הפלסטינים באותו האופן שבו התקפות ישראל בלבנון ב-2006 חיזקו את חיזבאללה. התקיפות חותרות תחת התפתחותה של הנהגה מתונה בעזה ובגדה המערבית מאחר שמנהיגים מתונים מצטיירים בעיני הציבור חסרי אונים בזמן תקיפות ישראליות.
מאחר שרק מנהיגים מתונים בעזה מראים נכונות לעתיד משותף עם ישראל, עולה השאלה עם מי ישראל מצפה לנהל משא ומתן בעתיד. האסטרטגיה הצבאית הישראלית פוגעת מאוד ביכולתה להשיג את יעדה -- ביטחון.
באופן דומה קטנו גם הסיכויים שתקום הנהגה מתונה יותר בישראל.
תקיפות החמאס מקשות על פוליטיקאים ישראלים לנהל מו"מ לשלום. מטחי הרקטות של החמאס פועלות להבטיח שהפלסטינים יישארו מבודדים ללא סיוע בינלאומי.
הרקטות מאריכות את ההמתנה הפלסטינית לעצמאות מדינית ולזכויות האדם הלגיטמיות שלהם.
על מנת להשיג את יעדה של ישראל לביטחון ואת יעדיו של החמאס לעצמאות וזכויות פלסטיניות יהיה צורך באסטרטגיה משופרת וחכמה יותר. המתכון לשלום וביטחון איננו טמון בתוכניות חד-צדדיות; הוא דורש תשומת לב ואמפטיה משני הצדדים.
ראשיתה של האסטרטגיה החדשה בנרטיב חדש ואינקלוסיבי של סיבה ותוצאה. הנרטיבים השולטים בישראל מתחילים את הסיפור של ההתקפות האחרונות בעזה במטחים הבלתי-מוצדקים של רקטות שהחמאס משגר לעבר משפחות ובתי ספר בישראל ומהדהדת ממנו היסטוריה בת יותר מאלפיים שנה של אפלייה ופחד. הנרטיב הפלסטיני השולט מתמקד באובדן הנורא של האדמות, הבתים והעסקים בידי זרים, אובדן שהפך רבים מהם לפליטים הנדחקים למובלעות קטנות ושוממות.
אסטרטגיה אפקטיבית חייבת להכיר בתוקף העוולות שניצבות במוקד הנרטיבים של שני הצדדים. גם לפלסטינים וגם לישראלים מורשת היסטורית אזורית.
שני הצדדים מכירים יד-ראשונה מה זה להיות עם ללא ארץ ושותפים לתשוקה להחזיק באדמה שהם רואים בה את אדמתם. שני הצדדים חשים שנפלו קורבן האחד בידי השני.
אסטרטגיה חכמה יותר עבור החמאס היא להכיר בזכותה של ישראל לקיום ולביטחון. אסטרטגיה חכמה יותר עבור ישראל היא להכיר בייאוש הכלכלי והפוליטי בקרב הפלסטינים ולספק לו מענה. הפלסטינים זקוקים למדינה, חופש תנועה ומקומות עבודה בסיוע בינלאומי.
סקרי דעת קהל מראים שיש מספיק אנשים משני הצדדים שתומכים בצעדים האלה. הגיע הזמן שארצות הברית והקהילה הבינלאומית יתיצבו מאחורי המתונים הישראלים והפלסטינים במקום להרשות לתשומת לבם לנדוד בעקבות הניצים בשני הצדדים, שמחפשים פתרון צבאי חמקמק לבעיה פוליטית וכלכלית.
###
*ליזה שירך היא פרופסורית ללימודי שלום באוניברסיטת מיניסוטה המזרחית ומנהלת הפרויקט
3D Security Initiative. המאמר נכתב ותורגם מאנגלית עבור שירות החדשות של קומון גראונד (CGNews).
פורסם במקור על ידי שירות החדשות של קומון גראונד (CGNews), 15 בינואר 2009,
www.commongroundnews.org
גם לישראל וגם לעזה יש זכות להגנה עצמית. אך הזכות להגנה עצמית איננה אסטרטגיה אפקטיבית לסיום ההתקפות והאלימות המתמשכת.
רכיבי המפתח ברקטות של החמאס אינם יציקות מתכת ושקים של חומר נפץ שמועברים במנהרות ממצרים ואז מיוצרים ונורים מאחורי בתים בעזה.
פיצוץ התשתיות בעזה והריגת אנשי החמאס אינם פוגעים כהוא זה במוטיבציה שמניעה צעירים פלסטינים ליטול אבן לידיהם או להצמיד פצצה לגופם.
המתכון האמיתי לרקטות של החמאס הוא אווירת הייאוש וההשפלה שנוצרה על רקע המציאות המורכבת של עוני וחוסר אונים פוליטי.
עזה היא בית כלא. האבטלה בה עומדת על 45%, הגבוהה בעולם לדברי האו"ם. מחצית האוכלוסיה מתחת לגיל 18 ושליש מהאוכלוסיה מתגוררת במחנות פליטים. לפלסטינים מעט אדמה וזכויות ספורות. חומר הבעירה של היאוש וההשפלה מייצר דורות חדשים של קיצונים ודחף להשגת רקטות מתוחכמות יותר.
המצור על עזה יכול אולי לחזק את ההנהגה הקיצונית בשטחים הפלסטינים באותו האופן שבו התקפות ישראל בלבנון ב-2006 חיזקו את חיזבאללה. התקיפות חותרות תחת התפתחותה של הנהגה מתונה בעזה ובגדה המערבית מאחר שמנהיגים מתונים מצטיירים בעיני הציבור חסרי אונים בזמן תקיפות ישראליות.
מאחר שרק מנהיגים מתונים בעזה מראים נכונות לעתיד משותף עם ישראל, עולה השאלה עם מי ישראל מצפה לנהל משא ומתן בעתיד. האסטרטגיה הצבאית הישראלית פוגעת מאוד ביכולתה להשיג את יעדה -- ביטחון.
באופן דומה קטנו גם הסיכויים שתקום הנהגה מתונה יותר בישראל.
תקיפות החמאס מקשות על פוליטיקאים ישראלים לנהל מו"מ לשלום. מטחי הרקטות של החמאס פועלות להבטיח שהפלסטינים יישארו מבודדים ללא סיוע בינלאומי.
הרקטות מאריכות את ההמתנה הפלסטינית לעצמאות מדינית ולזכויות האדם הלגיטמיות שלהם.
על מנת להשיג את יעדה של ישראל לביטחון ואת יעדיו של החמאס לעצמאות וזכויות פלסטיניות יהיה צורך באסטרטגיה משופרת וחכמה יותר. המתכון לשלום וביטחון איננו טמון בתוכניות חד-צדדיות; הוא דורש תשומת לב ואמפטיה משני הצדדים.
ראשיתה של האסטרטגיה החדשה בנרטיב חדש ואינקלוסיבי של סיבה ותוצאה. הנרטיבים השולטים בישראל מתחילים את הסיפור של ההתקפות האחרונות בעזה במטחים הבלתי-מוצדקים של רקטות שהחמאס משגר לעבר משפחות ובתי ספר בישראל ומהדהדת ממנו היסטוריה בת יותר מאלפיים שנה של אפלייה ופחד. הנרטיב הפלסטיני השולט מתמקד באובדן הנורא של האדמות, הבתים והעסקים בידי זרים, אובדן שהפך רבים מהם לפליטים הנדחקים למובלעות קטנות ושוממות.
אסטרטגיה אפקטיבית חייבת להכיר בתוקף העוולות שניצבות במוקד הנרטיבים של שני הצדדים. גם לפלסטינים וגם לישראלים מורשת היסטורית אזורית.
שני הצדדים מכירים יד-ראשונה מה זה להיות עם ללא ארץ ושותפים לתשוקה להחזיק באדמה שהם רואים בה את אדמתם. שני הצדדים חשים שנפלו קורבן האחד בידי השני.
אסטרטגיה חכמה יותר עבור החמאס היא להכיר בזכותה של ישראל לקיום ולביטחון. אסטרטגיה חכמה יותר עבור ישראל היא להכיר בייאוש הכלכלי והפוליטי בקרב הפלסטינים ולספק לו מענה. הפלסטינים זקוקים למדינה, חופש תנועה ומקומות עבודה בסיוע בינלאומי.
סקרי דעת קהל מראים שיש מספיק אנשים משני הצדדים שתומכים בצעדים האלה. הגיע הזמן שארצות הברית והקהילה הבינלאומית יתיצבו מאחורי המתונים הישראלים והפלסטינים במקום להרשות לתשומת לבם לנדוד בעקבות הניצים בשני הצדדים, שמחפשים פתרון צבאי חמקמק לבעיה פוליטית וכלכלית.
###
*ליזה שירך היא פרופסורית ללימודי שלום באוניברסיטת מיניסוטה המזרחית ומנהלת הפרויקט
3D Security Initiative. המאמר נכתב ותורגם מאנגלית עבור שירות החדשות של קומון גראונד (CGNews).
פורסם במקור על ידי שירות החדשות של קומון גראונד (CGNews), 15 בינואר 2009,
www.commongroundnews.org
